![2_AdobeStock_662350748-[Converted]_edite](https://static.wixstatic.com/media/188c33_8356d510028d4bd09a6cc072e96fd4a2~mv2.png/v1/fill/w_980,h_980,al_c,q_90,usm_0.66_1.00_0.01,enc_avif,quality_auto/2_AdobeStock_662350748-%5BConverted%5D_edite.png)
בסימן שיתופים מאימון הקמה
יולי 25
עלון גדוד 1871
גיליון 2 | ראש השנה 2025
תוכן עניינים
לוחמים, מפקדים, משפחות יקרות,
היום אנו עושים היסטוריה.
אנו עומדים על אדמת הארץ לאחר כמעט שנתיים של מלחמה קשה ועיקשת שנכפתה עלינו. אנו מסיימים כאן את שלב ההכשרה אבל נמשיך להתאמן כדי להיות הכי מיומנים ומקצועיים שאפשר. מהיום, אנו גדוד לוחם מקצועי מעמודי השדרה של הצבא ובטחון הארץ.
לפני 77 שנים במקום בו או עומדים, התחולל קרב קשה, קרב גיבורים וגיבורות עיקש לבלימת הצבא המצרי הפולש. בסופו נאלצו מגיני ניצנים הישנה להיכנע וליפול בשבי, מה שהוביל לוויכוח צבאי- פוליטי וערכי. לקח שנים רבות לאחות את הקרע. היום אנו עומדים 657 ימים מאז יום שבת 7.10.23 בו פלשו שוב אויבינו, בו שוב מצאו עצמם לוחמים ולוחמות, אזרחים, גברים, נשים וילדים בפני אויב אכזר. אויב ללא רחמים, שיעשה הכל כדי שמדינת ישראל תחדל מלהתקיים.
ביום זה עמדו בגבורה לוחמים ואזרחים אל מול האויב בלחימה בהגנה על היישובים והארץ. שילמנו ועודנו משלמים מחיר יקר. יש לנו הרוגים, פצועים וחטופים שכולנו מייחלים לשובם. במלחמה הזו ראיתי וחוויתי הרבה אבל הכי חשוב והכי משמעותי בעיני זו גדולת העם ברגעים הקשים והחוסר הוביל למעשה גדול.
לפני כשנה זכיתי להתמנות למג"ד. זכיתי לקבל את ההזדמנות לעשות מעשה היסטורי, מעשה שלא נעשה מקום המדינה, להקים גדוד חי"ר לוחם וזאת כשצה"ל נלחם בגבולות השונים. הצורך בגדוד ברור ומיידי.
במהלך השנה הזו, זכיתי לפגוש את טובי הארץ, והיום אנו עומדים פה יחד, מי שצו מצפונו וערכיו דחפו אותו להתייצב לדגל.
יש בגדוד לוחמים בגילאים שונים. חלקם השתחררו לא מזמן משירותם הסדיר, חלקם לוחמי מילואים ותיקים ולצידם לוחמים שהתנדבו לחזור לשירות מילואים גם לאחר שסיימו עשרות שנות שירות מילואים משמעותי.
גדוד חי"ר לוחם נבנה קודם כל על יסודות ערכיים. יסודות של שליחות, אחריות וחיבור. חיבור עמוק לארץ ישראל ולעם. גם בימים בהם חוזר ועולה הפילוג בעם, אנו מפקדי לוחמי, וחיילי הגדוד, מחליטים לשים בצד את הכל ולהתייצב למשימה החשובה ביותר - הגנת הארץ. איננו מבקשים מלחמה, אך נהיה מוכנים לה. אנו, גדוד חפר, גדוד חלוצי לוחם: 4 פלוגות לוחמות, פלוגת מפקדה איכותית ומפג"ד.
מפקדים ומפקדות, לוחמים ולוחמות, חיילים וחיילות, כולנו פה בתחושת שליחות. אני רוצה להודות למשפחות התומכות, בלעדיכן זה לא היה יכול לקרות. גאה אני לעמוד כאן לצידכם, מצדיע לכולכם ואין גאה ממני לפקד על הגדוד.
גדוד חפר 1871, עלה והצלח.
עד הניצחון!
סא"ל כפיר לביא
מג"ד 1871
לשנה החדשה...
החצב כמקור השראה
בימים האחרונים בכל אתרי הרשת מעלים צילומים של פריחת חצבים...
על השאלה האם החצב קודם פורח או קודם מלבלב, אני עונה בשאלה:" מה בא קודם? דצמבר או ינואר"?!...
החצב, שהוא מה"אינטיליגנטים" שבצמחים, לא אוהב תחרות.
הוא אוהב בלעדיות.
הוא, הגיאופיט, הצמח החכם, שפיתח "מנגנון השהייה", איבר אגירה בצורת בצל ובו הוא שומר את כל חומרי המזון, מה שמאפשר לו להיות סבלן, עם אורך רוח, וכך לתת לכל שאר הצמחים לפרוח ולהתחרות על המאביקים באביב ובקיץ, ולהמתין.
ולהמתין.
ואז, בסוף הקיץ, כשאין כמעט אף מתחרה, להוציא את עמוד הפריחה המרשים, את "נרות החצב" הבולטים, ולפתות בצוף את כל המאביקים שיבואו להאביק ולהפרות את פרחיו באופן בלעדי, ואז, לעשות פירות ולסיים את מחזור חייו.
וממש בקרוב, לקראת הגשמים, החצב יתחיל ללבלב ולהוציא שושנת עלים רחבים כמרזב שאוספים את מי הגשמים לסביבת הבצל והשורשים, ולהתחיל מחזור חיים חדש.
ולמעשה הפריחה מגיעה בסיומו של מחזור חיים.
אז כמו שאמרים הילדים: "כשהחצב פורח, הקיץ בורח והסתיו אורח"...
שתהיה לכולנו שנה אפילו קצת יותר טובה.
מאת מתי חי
הכשרות מקדימות
-
ריענון החיילים באווירה הצבאית, במיוחד לאלה שחזרו מפטור ארוך של כמה שנים.
בנימה אישית,
האימון היה חלק חשוב במיוחד בתהליך ההקמה של הגדוד בכלל והפלס"מ בפרט. הוא אפשר למפקדים ולי הזדמנות טובה להכיר מקרוב את החיילים ולעזור לגבש אותם כפלוגה אחת המתפקדת ברמה גבוהה. שמחתי לפגוש אנשים עם מוטיבציה גבוהה שרק רוצים לעזור ולתרום להצלחת הגדוד בביצוע משימותיו השונות.
.jpeg)
אימון פלס"מ מתקיים בדרך כלל פעם ב-3 שנים כחלק משמירה על הכשירות של הגדוד והוא נועד כדי לתרגל ולשפר את הביצועים של החיילים בפלוגה.
הישגים עיקריים שהושגו באימון:
-
יישור קו ושיפור הרמה המקצועית במחלקות שונות, תוך דגש על ריענון הידע הצבאי הקיים ושיפור הידע האישי.
-
היכרות וגיבוש מחלקתי ופלוגתי בעזרת שיחות קבוצתיות, ערב פלוגה, ושיחות אישיות.
-
ביצוע ריענון מבצעי הכולל ירי בנשק, ותרגולות פריקה מרכב.
-
גיבוש ויצירת שפה משותפת בעבודת המפקדים בפלס"מ.
מבצעי ומקצועי נפגשים
אימון פלס"מ
.jpeg)
התרגולים חולקו לשני חלקים, הראשון בפן החיילי בתרגולים מבצעיים בתפעול נשק ומצבי לחימה שונים בהם יכולים להיתקל כחיילים בפלס"מ. השני ברמה המקצועית, כל אחד במחלקה הרלוונטית שלו. אימון זה עבר בהצלחה בו עמדנו ביעדים שהוצבו לנו וגם באלה שהצבנו לעצמינו.
אימון הפלס"מ היה אירוע חשוב במיוחד גם למפקדי המחלקות בפלוגה, שם הכירו והתגבשו בפעם הראשונה. גיבוש המפקדים וחיזוק ההכרות ביניהם חשובה במיוחד לתפקוד התקין של הפלוגה כצוות שאמור להוביל את מנהלות הגדוד בשנים הקרובות. האימון תרם רבות גם לגיבוש הפנימי של המחלקות השונות ובנוסף להיכרות הכללית של כלל חיילי הפלוגה.
הפלס"מ מונה מספר מחלקות שנועדו לסייע לגדוד לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. רפואה, לוגיסטיקה ואספקה, טנ"א (הידוע בשמו המסורתי 'חימוש'), נהגים, מטבח, ואחרון חביב מחלקת המשא"ן (הידועה בכינוייה 'שלישות').
המגוון הרחב באוכלוסיה ובידע המקצועי הדרוש לכל אחת מהמחלקות גורמת לאימון להיות מאתגר בכמה רבדים ודורש הכנה מדויקת על מנת לעמוד ביעדים. כחלק מתהליך ההקמה של הגדוד עברנו בחודש מאי אימון ראשון קצר לחיילים החדשים שהצטרפו לפלס"מ. באימון זכינו בעיקר לראות ולהכיר את חיילי הפלוגה באופן אישי בפעם הראשונה.
שלכם,
רועי בנימין - מפקד הפלס"מ
אימון גדודי
נפלה בחלקנו זכות גדולה, זכות ראשונים לקחת חלק בהקמת גדוד חדש בצה"ל. אני סמוך ובטוח שבעזרת כל לוחם ומפקד בפלוגה, בעזרת המוטיבציה, והמקצועיות שהפגנתם, נוכל לכל אתגר שיביא לנו העתיד.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות לשלוח תודה לכל אנשי ונשות הפלוגה, על ההשקעה ההקרבה והמסירות.
כפי שגדעון אמר ללוחמיו "ממני תראו וכן תעשו"- בזמן שיש את אלו שמדברים על פתרונות אתם בחרתם לייצר אותם ופשוט – לעשות.
לראות את האימון קורם עור וגידים ויוצא אל הפועל היה כמו לראות נס מתממש מול עינינו.
בשמש הקופחת של צאלים, חבורה של אריות, ברצינות, בענווה ובמקצועיות, ועם מוטיבציה מעוררת התפעלות, מבצעים עוד תרגול ועוד תרגול תחת המפקדים המסורים. עוברים מיבש לרטוב במיומנות שכיף לראות אותה מתעוררת חזרה לחיים, השרירים שוב נמתחים והפקודות נשלפות מהפה כאילו לא עברו השנים. ובין לבין, לא מוותרים על ההווי, על הקפה, והחברויות נוצרות בין התרגולים לארוחות, בהמתנה למטווח ומתחת לציליה, ובין אימון חובשים לפזצט"א בחצר האחורית.
נכונה לנו עוד דרך ארוכה, גם במילוי השורות, באימוני השלמה, ובימי גיבוש נוספים, כדי להיות הכי טובים, עבורינו, עבור הגדוד, עבור צה"ל ועבור מדינת ישראל שצריכה אותנו במציאות המורכבת בה אנחנו נמצאים.
קיבלתי משימה מכפיר המג"ד:
"תקים פלוגה - צא בהצלחה"
פלוגה א'
לאט לאט גייסנו, הכרנו ואימנו עוד לוחם ועוד מפקד, התחלנו לחבר פרצופים לשמות, לגבש לוחמים לכיתות ומחלקות, וליצור ביחד יחידה מקצועית, אבל גם עם הווי, ערכים ודרך.
מאז תהליך ההקמה עברנו סדנת מפקדים, אימון מפקדים, הרבה מפגשים בלתי פורמליים ולאחרונה סוף סוף - אימון הקמה מלא בצאלים.
היום, כמעט שנה אחרי, אחרי הרבה עבודה קשה, המון עזרה כמובן ועבודת צוות של המפקדים ושלכם - אנחנו כמעט 70% מסד"כ מלא. הדרך לא פשוטה ורצופה בשינויים ומהמורות, אך המטרה תמיד עומדת לנגד עינינו- להעמיד פלוגה לוחמת לתפארת צה"ל ומדינת ישראל, לקחת חלק בהגנה על המדינה, לעזור לו במעט לייצר תחושת בטחון לתושבי עמק חפר, ולהיות נכונים לכל משימה אליה נדרש.
אוהב ומעריך,
חגי בן בצלאל - מ"פ א'
אימון גדודי
התכנון המבצעי להמשך: אימון יבש בלש"ב (באזור עמק חפר) לצורך שיפור ושיוף היכולות, הטכניקה וחיילות הפרט, ואימון רטוב ב-IMI לשיפור הבטחון בנשק, הבטיחות והדיוק. מועד סגור טרם נקבע לשני האימונים, ונעדכן מיד כשיהיה תאריך דקור ביומן. המטרה היא שכל לוחם יגיע לתע"מ כשהוא מרגיש מוכן ובטוח.
לסיכום, אנחנו על המסלול הנכון. אמנם זה לא המשפט שנבחר להופיע על החולצות אבל זה משפט שמיטיב לתאר את הפלוגה שלנו: "לכולם יש חברים מהצבא. לנו יש צבא מהחברים".
פלוגה ב' משפחה לוחמת.
כדי לוודא שהאימון יתנהל באופן מקצועי, יצטרף לאימון סגל רחב שיתן מעטפת מקצועית ולוגיסטית לכל ימי ההשלמה: וסרמן (מ"מ), שפרן (סמל), רותם (רס"פ), גלברט ודגן (סרס"פים). בשבוע השני של ההשלמה יצטרפו גם איתי (מ"פ השלמות), אלון (סמ"פ) ואמיר (מפל"ג). אם ישנם מ"כים שמעוניינים להצטרף לאימון ולסייע בחניכה, זה הזמן להרים דגל ולפנות לזוהר כדי שנוכל להוציא צו לימי האימון.
מעבר למקצועיות, הפלוגה שומרת על מורל גבוה וחיבור חברתי מצוין. בשבוע שעבר, ביום רביעי 6.8, קיימנו ערב פלוגה מושקע: פוד טראק מפנק (תודה גדולה לסוויסה), הנחייה, העלאת המורל והבכת המ"פ (שאפו לפיפר), הרצאת אורח (תודה לזיסו), וחולצות פלוגה (קרדיט לעדי ומססה). מעל כולם, ההפקה התאפשרה בזכות שני המנועים המרכזיים – רותם ודוד – שהרימו אירוע למופת. סחטיין כמובן גם לכל מי שהגיע מקרוב ומרחוק (איתמר, זה בשבילך..)
.jpeg)
משפחה לוחמת - עדכון מצב ומבט קדימה
פלוגה ב'
בהיבטי כוח האדם, אנחנו קרובים מאוד ליעד הנכסף - “פלוגה מלאה”. נכון לעכשיו מוצבים בפלוגה כ-90 לוחמים, מתוכם 73 מוסמכים לאחר האימון.
19 לוחמים נוספים נדרשים לבצע אימון השלמה (באופן מלא או חלקי). נכון להיום, צפויים להגיע לאימון ההשלמה שצפוי להתקיים בין התאריכים 19.10-30.10 כ- 27 לוחמים (כולל סגל).
פלוגה ב' ממשיכה בקצב גבוה, רוח טובה ועמידה ביעדים. לאחר תקופה אינטנסיבית, אפשר לומר בגאווה שהפלוגה עברה בהצלחה מלאה את תהליך ההסמכה והאיחוד. אם לפני חודשיים היינו שתי פלוגות נפרדות – היום זה כבר זיכרון רחוק. הצוותים עובדים יחד, השפה המבצעית אחידה, והעמידה בכלל יעדי ההסמכה באופן מקצועי, יחד עם הנוכחות הגבוהה בערב הפלוגה - מעידות על כך.
שלכם,
איתי שמיר - מ"פ ב'
אימון גדודי
אנחנו הכח הלוחם הראשון אל מול האויב שנמצא ממש מעבר לגדר שלנו, ובזכות הלכידות, רוח הקרב, ומנהיגות ללא פשרות, ננצח. אנחנו פלוגה ג. עלי קרב!
פלוגה ג' היקרה,
התחלנו את הדרך כבודדים, לאט לאט הכרנו, התרגלנו, ובסוף גם למדנו לאהוב אחד את השני. מיום ליום, נשרו מהחזה שלנו פתקי השמות מהיום הראשון והפכנו מחבורה של זרים לפלוגה לוחמת.
במהלך אימון אינטנסיבי, נולדה בינינו רוח של אחווה, רעות, אמון וגאוות יחידה. ועכשיו, זה הרגע שלנו להיות אלה שקמים, עולים על וסטים וקסדות, ויוצאים להבטיח שהבית יישאר בטוח.
זו החובה שלנו. זו האחריות שלנו. אין גאה ממני לעמוד בראש קבוצה כל כך איכותית, ערכית ומיוחדת של לוחמים!
פלוגה ג היא דוגמא ומופת ליישום הלכידות שכולנו הכרנו בפעם הראשונה כערך וכיעד. פלוגה שבה מנעד הגילאים הוא הכי גדול (25 עד 56), שבה חלק גדול מהחיילים הגיעו בצו פוקד, שבה היינו מעטים, אבל כבר בסוף השבוע הראשון כל חייל שם לעצמו את הגדלת המצבה כיעד, כי אנחנו פלוגה ג' וזו כבר משפחה אחרי ארבעה ימים.
נציין אירוע מכונן שהביא אותנו עד דמעות, על אף היותנו לוחמים מסוקסים עשויים ללא חת. כשהבנו שנהג הטיולית שלנו הוא לא סתם עוד נהג שחוק, אלא התגלמות הפוסט טראומה הישראלית של השביעי באוקטובר, נתנו לו את הבמה לפתוח את הלב ולספר בפעם הראשונה את סיפורו המצמרר של משפחה שורדת כנגד כל הסיכויים מול מחבלי חמאס בדלת. הסיפור שלו, שלא השאיר עין אחת יבשה, חידד לנו את ההבנה שלא משנה כמה חם, כמה קשה, כמה לא טריוויאלי,
הפריווילגיה שבזכות
פלוגה ג'
הנה כמה דוגמאות: להתייבש מרוב חום ולהמשיך ברגע הראשון שאפשר, לשים בצד את העובדה שאתה בן 52 ולהסתער עם מאג, לקבל את העובדה שהליכת ברווז היא חלק מהחוויה ולהמשיך לתרגל ובסוף לצעוק אלי קרב כאילו אתה בסוף טירונות, בדיוק עם אותו רעל בעיניים.
אולי אחד הדברים החזקים באימון ההקמה של פלוגה ג' היה ההתעלות מעל לקושי הפיזי הברור מאליו. ישנה יכולת לא מוסברת לדבר עם עצמינו אחרי כל כך הרבה שנים ונסיון, רק כדי לתת לחוויה והשליחות לדחוק הצידה את כל הקולות המובנים מאליהם שמביאים קדימה את הקושי.
שלכם,
רותם צברי - מ"פ ג'
אימון גדודי
.jpeg)
פלוגה ד'
המשפחה שבנינו יחד
סיימנו את האימון במסע אלונקות לילי, בקצב שלא מבייש אף יחידה סדירה – והגאווה על הפנים של כולם אמרה הכול.
פלוגת המסייעת היא הרבה יותר מיחידה – היא משפחה. משפחה שיודעת לעבוד יחד, ליהנות יחד, ולעמוד בכל משימה שנקבל.
המוטו שלנו:
“לתת הכל בכל" – משמעו שניתן את כל מה שאנחנו מסוגלים, בכל דבר שאנחנו עושים
הכול התחיל במפגש ראשון בתחילת אוגוסט 2024. מילאתי טופס שאשתי העבירה לי, וכמעט מיד קיבלתי טלפון מכפיר – ומשם יצאנו לדרך המיוחדת שלנו.
היום, מצבת הפלוגה כמעט מלאה באנשים מדהימים, שכולם הצטרפו בדרך הכי ישראלית שיש – חבר מביא חבר, עמדות גיוס בסופרמרקטים בימי שישי, שיחות עם אנשים בפארק בצורן, בטיילת הריצה, ובכל מקום שבו ראינו הזדמנות.
מאז, הפלוגה הלכה והתגבשה. הפוקוס היה תמיד על בניית סגל חזק, חיבור אמיתי בין האנשים ולכידות שמרגישים בלב. זה קרה דרך זום שבועי, מפגשים פיזיים, על האש משותפים, הדלקת נר חנוכה, חיבור בנות ובני הזוג, אימוני כושר משותפים, ואפילו שני אימוני לייזר טאג מלאים באדרנלין.
באימון יולי הלוהט שמנו יעד מרכזי – תחושת מסוגלות. עבדנו על זה חזק: מסוגלות אישית של כל חייל, מסוגלות בתוך הצוות ובתוך הפלוגה, וגם מסוגלות הפוכה – מהמפקדים לחיילים ומהחיילים למפקדים.
שלכם,
דארן גרדוס - מ"פ ד'
סיפורו של לוחם
המורה והתלמיד
או: הסמל והמ"פ
עוד עובדה מעניינת לסיום: מכירים את השיר "מילואים"?
"ילדים, אני יוצא למילואים אבא בא, עכשיו הולך אל הצבא חשבתי מילואים זה כמו גבעת חלפון, הבנתי ששיקרו לי באימון הראשון, יורד לדרום פוגש ת׳חברים, משאיר בצד עבודה משפחה ולימודים, חותם על נשק, עולה על מדים מתעצבן ומקלל אבל יוצא למילואים".
מכירים? אז את השיר הזה כתב וביצע המוזיקאי אביחי פרץ, אח של עודד. הנה קישור להאזנה
אגב, אחיו הקטנים של אבירם הגיעו גם הם לבית הספר ריגלר, וקיבלו מנה גדושה של ציונות תחת עודד.
לפני שלוש שנים, עודד סיים את שירות המילואים שלו, קיבל תעודה, מכתב הוקרה, לחיצת יד ופרש לגימלאות. אבל כידוע, במדינת ישראל, הכל יכול לקרות, ואחרי שפרצה מלחמת חרבות ברזל, חיפש שוב איפה הוא יכול לתרום.
ואז הגיע הטלפון מהתלמיד לשעבר אבירם. "שומע? אני סמ"פ בפלוגה בגדוד 1871 שמרימים עכשיו מאפס, רוצה לבוא להיות איתנו?", עודד לא היסס וענה מייד כן. אחרי שיחה קצרה עם חגי המ"פ הוא שובץ כסמל מחלקה 1 ובאימון המפקדים המורה והתלמיד לשעבר נפגשו מחדש, 16 שנים אחרי שנפרדו דרכיהם.
באימון בצאלים הושלם המהפך. התלמיד לשעבר והסמ"פ אבירם חילק פקודות אותם ביצע בכיף, המורה (עדיין!) וסמל המחלקה עודד. ואגב, בפלוגה משרת גם אור לוי, וגם הוא תלמיד לשעבר של עודד שממשיך לדחוף תלמידים לקרבי, בין משוואה לפונקציה.
בשנת 2003 עודד פרץ היה מורה למתמטיקה ומחנך בכיתה ז'3 בבית ספר ריגלר בנתניה. באחת השורות האחרונות ישב אבירם מגל, ילד צעיר וסקרן, שהתעניין בעיקר בשירות הצבאי של עודד בגולני.
כי עודד לא רק חינך ולימד מתמטיקה לבגרות, הוא גם מצא זמן להתנדב כמלווה של בוגרי בית הספר, הירבה לספר על החטיבה החומה ועל שירות המילואים שלו ודירבן את בני נוער ללכת בעקבותיו ולשרת בקרבי. שלוש שנים אחרי, עודד הוקפץ בצו 8 למלחמת לבנון השניה כלוחם ומפקד בחטיבת אלכנסדרוני, כשיצא לחופשה והגיע לבית ספר הותקף במטר של שאלות על ידי אבירם, אז כבר בכיתה י'.
המורה הנערץ עודד השפיע על אבירם, שכשהגיע לצבא התגייס גם הוא לקרבי, לגדוד חרוב, ואף יצא לקורס קצינים בבה"ד 1, אחריו חתם קבע ושירת עוד כמה שנים בזרוע היבשה, עד שהשתחרר.
סיפורו של לוחם
גיל זה רק מספר
איך שמעת על הגדוד?
"יום אחד הגיע מישהו לחנות הפיצה בבת-חפר, החנות שהבת שלי עובדת בה. הבחור הזה ניסה לשכנע את מנהל המסעדה להתגייס לגדוד, ללא הועיל. הבת שלי שמעה את השיחה, ואמרה לו 'עזוב אותו, בוא לגייס את אבא שלי'. המישהו הזה היה אביב וסרמן, מ"מ מחלקה 3. אני מודה שבהתחלה הייתי לחוץ. לא ידעתי איך זה הולך להיות, חששתי. נסענו ברכב ארבעה חבר'ה, הסתכלתי עליהם – צעירים, שריריים, אבל הרצון מחפה על הרבה קשיים. פגשתי אנשים מצוינים, לא תיארתי לעצמי שזה ככה. ממש חוויה."
כתב: עדי אמסטרדם
מה הביא אותך להתנדב, אדם בגילך, שראה דבר או שניים בחיים, בעל עסק עצמאי? געגועים לחולות של קציעות?
"כשהתחילה המלחמה, המערכת זזה לי, רעדה. רציתי לעשות משהו, אבל לא יכולתי. אני דור שלישי לשואה, גדלתי על סיפורי השואה של משפחתי, ואת השבעה באוקטובר פענחתי, הבנתי את האירועים האלה בתור שואה. התחלתי לחשב: אם בשמונה שעות נרצחו 1,000 ישראלים, מה היה קורה ב-24 שעות? תכפיל בשנה, ותקבל כמעט מיליון איש. תכפיל במשך הזמן שנמשכה מלחמת העולם השנייה, ואנחנו באותם מספרים!
הכניסו אותנו למנהרת זמן, הראו לנו את השואה במשהו כמו מדגם מייצג, שמונה שעות. ככה הבנתי את זה, רציתי להתנדב לצבא, אבל ידעתי שאני לא בגיל המתאים, ולא ידעתי מה לעשות.
דיברתי עם חבר, ניסיתי להתגייס איתו, אבל הוא משרת במילואים כבר 30 שנה, ואני? עליי לא הסתכלו בכלל."
לאחר סיום המסלול, יצא אבי לקורס מ"כים, ונשאר להדרכה בבית הספר למ"כים. לקראת סוף השירות שלו עבר למחוו"ה אלון, והדריך חיילי מקא"ם – נערי רפול. באוגוסט 1988 השתחרר אבי מהצבא.
כחצי שנה אחר כך, טס אבי לתאילנד, במסגרת הטיול הגדול, ומשם הגיע ליפן. ביפן הוא השתקע בעיר אוסקה, עבד בדוכני רחוב ובמסחר, וחזר לארץ רק בשנת 1996.
הוא מספר: "חזרתי לארץ ב-96, קניתי משק במושב שדות-מיכה, וב-98 יצאתי לטיול בארצות הברית. אחרי כמה חודשים הייתי אמור לחזור, אבל בדרך לא דרך יצאתי לטיול במקסיקו." במקסיקו הוא פגש את מי שלימים תהיה אשתו במשך 22 שנים. הטיול הספונטני התפתח לחיים שלמים במקסיקו סיטי: הזוג התחתן, ובהמשך נולדו להם שלוש בנות.
משפחת לוי עלתה לארץ בשנת 2011 והשתקעה ביישוב בת-חפר, לצד משפחתו של אבי. מאז, כך הוא מכריז בגאווה, הוא לא יצא מהארץ, אפילו פעם אחת.
אם אני מבין נכון, מעולם לא היית במילואים, כן?
"נכון. מאז 1988 לא הייתי במילואים, עד האימון בצאלים, שהיה 40 שנה אחרי שהתגייסתי."
אבי לוי, לוחם מפלוגה ב' בגדוד "חפר" 1871 מחזיק בשלושה שיאים גדודיים: אחד הלוחמים המבוגרים ביותר בגדוד; אחד הלוחמים הבודדים בגדוד בעלי התואר המכובד "סבא" ואחד הבודדים שאימון ההקמה שהיה בחודש יולי 2025 היה הפעם הראשונה שלו בשירות מילואים.
באוגוסט 1985 התגייס אבי, בחור מבת-ים, לחטיבת גבעתי, לגדוד "רותם". הוא לא ידע שארבעים שנה אחר כך (פחות חודש) הוא יתגייס מחדש לצבא, שוב כלוחם חי"ר, אך הפעם כמתנדב, ולא לגבעתי, אלא לגדוד "חפר" 1871, פלוגה ב' -
"הגעתי מחוף הים ישר לקציעות, בלי תחנות ביניים, בלי אימוני הכנה" מספר אבי, כיום בן 58, וממשיך: "להיות חייל קרבי מבת-ים זה היה דבר חריג בימים ההם". חטיבת גבעתי היום היא חטיבת חי"ר רגילה, אך בראשית ימיה, לאחר ההקמה מחדש בשנת 1983, היא הייתה אמורה להיות מעין יחידה המקבילה לחיל הנחתים האמריקני, המארינס.
תרגלת את ההחפה מהים? "כן, זה היה סיוט. עשינו את זה בטירונות, מול זיקים, ודאגו לנו שיהיה קשה יותר, שלא סתם נרוץ קצת במים. פתחו את הכבש בעומק, וממש צללנו בים. רק כשעלינו לגדוד גילינו שנרטבים עד הברכיים, ולא יותר מזה."
סיפורו של לוחם
יש את אבי לוי
ויש את אבי לוי המקורי
נתינה בלי סוף- אין דבר שאבי לא ייתן. לא סופר שעות, לא שואל אם זה “שלו” או לא – פשוט נותן. לגדוד, לפלוגה, ללוחמים. משאיות, ציוד, גב לוגיסטי – אבל מעל הכול, לב.
מאחורי הקלעים – מי הוא באמת? מחוץ לשטח הצבאי, אבי לוי הוא מנכ"ל קבוצת סוסנה מובינג – חברת ההפצה מהגדולות בישראל, עם מאות משאיות ואלפי נקודות חלוקה ביום. האיש שאחראי שהכול יגיע בזמן – תרופות, מזון, ציוד קריטי.
אבל כשזה מגיע אלינו – הוא לא רק מנכ"ל. הוא חבר אמיתי. נותן גיבוי, מצחיק, דואג, ותמיד – אבל תמיד – שם בשבילנו.
למילה אח יש משמעויות שונות , במקרה של אבי , אח זה לא מספיק חזק למה שיש בינו ולביני. "דארן גרדוס, מ״פ המסייעת."
הציטוט שיישאר: “אבי לוי המקורי - הידוע לשמצה, הגדול מהחיים, עם הלב הענק שתמיד בדרך ותמיד נשאר שלנו - פלוגה מסייעת 1871.”
אבי לוי הוא מקור והשראה. - GG
יש כאלה שאתה פוגש ולא זוכר. ויש את אבי לוי – שאתה פוגש פעם אחת, ומאותו רגע כבר לא שוכח. האיש עם הנוכחות, הצחוק, ובעיקר – הלב הענק.
הלב הפועם של הפלוגה - כשהפלוגה צריכה משהו – עוד לא הספקנו לספור עד שתיים, וכבר ארבע משאיות בדרך. זה לא צירוף מקרים, זה לא מזל – זה פשוט אבי. הוא זה שמפעיל את המנועים עוד לפני שכולנו קלטנו שיש צורך. הלב הפועם של פלוגת להב המסייעת – ותכלס, של כל הגדוד.
“האיש הקטן עם הלב הגדול” (ציני, ברור) אנחנו אוהבים לצחוק עליו שהוא "האיש הכי קטן עם הלב הכי גדול". ציניות טהורה – כי כולו גדול. גדול בנוכחות, גדול בנתינה, גדול באנרגיה. אין שום דבר קטן באבי – אולי רק הצניעות שלו.
הומור – הנשק הסודי של אבי יודע להפוך כל משימה מעיקה למופע סטנדאפ קטן. גם בלחץ, גם בעייפות, הוא זה שיזרוק את המשפט הנכון בזמן הנכון, ויזכיר לנו למה אנחנו כאן – ביחד, עם חיוך.
.jpeg)
מסלול העמק
מתל קקון ועד שפך אלכסנדר דרך פינות חמד בעמק חפר
הסיור המוצע הוא בפינות חמד בעמק חפר, אזור קסום שיש בו הכל והוא משתרע בין שוליו המערביים של השומרון ועד חופי הים התיכון, ובתוכו נמצאים חוף בית ינאי ומכמורת שהם מהחופים היפים ביותר בארצנו.
העבר החקלאי של ארץ ישראל של פעם מציץ אלינו מכל ישוב ומזכיר לנו נשכחות.
תל קקון שבמזרח העמק הוא מקום פסטורלי, גבעה ירוקה ושלווה שעליה נראים שרידי מבצר צלבני עתיק, אך בעבר היה זה מקומו של הכפר הערבי קקון שבתקופת קום המדינה היה עוין לישוב היהודי שהחל להתיישב באדמות 'וואדי-חווארית' שחנקין רכש. המקום הוכרז כגן לאומי אך הוא עדיין נשאר נטוש ונותר בהריסותיו, בין גן יאשיה למושב אמץ משתרעים שטחים פתוחים נרחבים המשמרים עדיין את החקלאות של הארץ לפני תהליך העיור והתיעוש המתקדם, שדות חקלאיים וישובים כפריים השומרים על הישן אך לא מאבדים את הקשר לעולם החדש.
זמן : כ 4-5 שעות, מסלול רכוב עם עצירה בנקודות עניין.
אורך השביל בנחל אלכסנדר: 2-3 קילומטר.
תוואי הליכה: קל, מתאים למשפחות, מתאים לעגלות.
נקודות עניין בדרך: מבצר צלבני, משטרת רוכבים בריטית, מצפור במאגר מים, בית הראשונים, נחל משוקם ומונגש, שפך נחל אלכסנדר לים
משטרת מרץ – משטרת רוכבים בריטית נמצאת בבניין והמגדל שנמצאים בין עין החורש לקיבוץ המעפיל בסמוך לעץ הפיקוס הענק, בלב פרדסי מרץ עד היום.
מאפריל 1940 ועד אוקטובר 1941 הוציאה ממשלת ארץ ישראל המנדטורית לפועל את מיזם מבני המשטרה, והקימה חמישים וחמישה מבני משטרה אחידים למדי במראם, מבנים מלבניים או מרובעים ולהם שני מגדלים בקצות האלכסון מבצרים אלה המכונים טיגארטים הם על שמו של סר צ'ארלס טיגארט מפכ"ל בדימוס של משטרת כלכותה וחבר לשעבר בוועדה המייעצת שליד השר לענייני הודו.
מצפור ויקר במאגר משמר השרון הוא אחד מהמקומות היפים ביותר באזור עמק חפר, במיוחד עבור אוהבי צפרות. צפור בנוי כמרפסת עץ מוצלת ובו תצפית מרהיבה על ציפורי המים שעוברים כאן כל שנה.
יש כאן סיכוי לצפות בשקנאים הנודדים לכאן מאירופה, קורמורנים, ליבניות, אנפות ולעתים אפילו עופות דורסים.
שמורת ביתן אהרון, ממנה נשקף נוף השרון וחוף הים, נמצאת על רכס כורכר עם מערות קבורה, אחת מהם היא מערת העטלפים הסגורה למבקרים בימות החורף. בשמורה נמצא אחד הבתים היפים שנבנו באזור, "בית ראשונים" (המקום בו התיישבו ראשוני עמק חפר), בית שנבנה במאה ה19 על ידי ערבי נוצרי מלבנון. במקום ניתן לעשות טיול מעגלי קצר המסתיים במצפור אלי כהן, נקודת תצפית מרהיבה מראש הגבעה.
שביל הנחל הוא שביל הליכה סלול בין פארק איטליה לחניון צבי הנחל. אם אתם מחפשים טיול מהנה באחד מהמקומות היפים שבעמק חפר זהו המסלול עבורכם, לאורך המסלול תוכלו לצפות בציפורים נודדות לעבור דרך מטעי פקאן ופרדסים ולסיים את הטיול בחניון צבי הנחל, שם תוכלו למצוא פינות ישיבה ומתקני משחקים לילדים.
שפך 'נחל אלכסנדר' לים זו נקודה מהיפות בכל שעות היום ממנה ניתן לצפות בחוף בית ינאי ומצוק הכורכר מדרום, ובנמל הקטן של מבואות-ים, 'מינת אבו-זבורה' וחוף מכמורת מצפון. זה המקום המושלם להשלים ולסיים את סיורנו בעמק חפר.
הימים הנוראים
דברים אחדים על חשבון נפש
כאמור חז"ל קראו לזה - לפשפש במעשים. ומיד קופצת התמיהה (לפחות לי) - האם זה מה שאדם צריך לעשות? לפשפש במעשים? מילה משעשעת, מצחיקה, בעיקר ביחס לציפיות שחכמינו ציפו ממנה... מה זה בכלל? לפשפש? – לא עדיף היה לנבור במעשיו?... לחפש?... לתור אחרי משמעות מעשיו? – זה כבר מוביל אותנו לרובד עמוק יותר: עלינו לבדוק כל מעשה ומעשה שאנו עושים – האם הוא טוב ונכון, או חלילה ההפך. הבנה זו מקרבת אותנו שוב לביטוי "חשבון-נפש".
חשבון נפש? זה מה שעלינו לעשות בעולם? חשבון נפש? ככל שאני חושב על זה יותר – זה נשמע לי נכון. אנחנו מוקירים, בדרך-כלל, את הרעיון ואת נגזרותיו, בעיקר כשהוא לבוש במילים אחרות: ביקורת, תחקיר, בדיקה, לקחים, תיקון. חלקנו נענים לאתגר בימי חודש אלול, סופה של השנה, ובימי ראשית השנה החדשה: עשרת ימי התשובה.
"השופט כל הארץ - לא יעשה משפט"? (בראשית י"ח, כ"ה) זועק אברהם מול האלוהים זמן קצר לפני הפיכת סדום-ועמורה. אברהם דורש צדק אוניברסלי! פסוק נועז זה נעוץ בספר בראשית, ומלמד שזה חובת האדם. חכמים קבעו שעל האדם במשך חייו בעולם (עירובין י"ג): "לפשפש במעשיו" – כלומר – עליו לעשות חשבון-נפש.
הביטוי "חשבון-נפש" מופיע לראשונה רק בימי-הביניים בסרגוסה, בספר "חובות הלבבות" שנכתב ע"י ר' בחיי אבן פקודה. במהלך כל הדורות עסקו בכך טובי האנשים: סוקרטס באתונה דרש את זה מעצמו ומתלמידיו. גם מרקוס אורליוס, הקיסר-הפילוסוף הרומי, פיתח פרקטיקה יומיומית של חשבון-נפש. רנה דקארט, הפילוסוף של העת החדשה – פקפק בכל התובנות שקדמו לו. רבים דיברו וכתבו על חשיבות חשבון-הנפש לאדם ולאנושות כולה. וזה כולל אותנו – אנשים כאן, בני-הזמן.
צוות חינוך גדודי / ערב ראש השנה תשפ"ו, גדוד 1871
אני, אישית, אפשפש ב: האם הקדשתי די זמן ואכפתיות למשפחתי? האם הקשבתי לחברי? האם הייתי נאמן למי-שאני-באמת? האם נהגתי באחרים ביושר ובכבוד? האם תיקנתי את מה שנחוץ? האם תרמתי לסביבתי? האם נהגתי במקצועיות במעשי? האם ידעתי לבקש סליחה? האם ידעתי לסלוח? האם הייתי 'מענטש'? האם הייתי נאמן ליהדותי? למדינתי?
חשבון נפש אמתי איננו רק מזהה פגמים. הוא מזהה גם חוזקות. דברים שיש לחדד, ולהשקיע מאמץ לדבוק בהם. השנה אציין חוזקה, שנתגלתה במהלך אימון ההקמה של גדוד 1871, ואני בוחר לשתף:
במהלך האימונים, כשנתבקש מתנדב – התייצבו כמה וכמה. כל זה קורה כ-75 שנים לאחר שחיבר חיים גורי את שירו – "היו לי חברים". מתוך השיר:
" וכן היו לי חברים חרשים
כאשר בקשו מתנדב אחד
באו עשרה כי לא שמעו היטב.."
בסוף השבוע הראשון של האימון בצאלים, בעודי מתקלח, שמעתי את הרס"פ אומר לאנשים, שלקראת היציאה לשבת, עלינו להשאיר את השירותים והמקלחות – נקיים. כעבוד חצי-דקה נכנס חייל ובידו חומר-ניקוי ומגב...
אינני מהצעירים בגדוד הזה, וכבר ראיתי דבר או שניים בחיי. בסדיר ובמילואים. היענות, נכונות, אחריות כזו – עוד לא ראיתי.
יהי רצון, עם כניסתנו לשנה החדשה, שנזכה למה שמגיע לנו: להתבסם מטוב האנשים שבארץ הזו, יחד עם אלה שכה-חסרים לנו כבר חודשים רבים.
שנעשה שנה טובה.
תוכניות להמשך
מה צפוי לנו בהמשך?
תכנית הגדוד לשנה הקרובה
19-30.10 - אימון השלמה לאימון הקמה
כ-90 לוחמים חדשים שגויסו לגדוד יעברו את אימון ההקמה
26-28.10 אימון מפג"ד + חפ"ק מג"ד
7.11 (יום שישי) - ריצת ניווט בעמק.
חד יומי לכלל הגדוד נוב-דצמ (תאריך יקבע בהקדם).
רבעון א 26 תעסוקה מבצעית (עדיין אין גרף).
עד הניצחון!